סטטיסטיקה ובדס״מ

מקרא נתוני הטבלה מימין לשמאל:

מחקר מקיף שנערך באוסטרליה בדק באמצעות ראיונות טלפוניים של 19,307 משתתפים, האם קיימת התאמה בין חוויות של תקיפה מינית, בעיות בתפקוד המיני או הפרעות פסיכולוגיות לבין התנסות בבדס"מ. במחקר זה נמצא כי מתוך מי שהיו פעילים מינית 2.2% מתוך הגברים ו-1.3% מהנשים לקחו חלק בפעילות בדס"מית בשנה שקדמה לראיון. במחקר זה נראה כי התפוצה רחבה יותר באוכלוסיות להט"ביות. אגב, במחקר לא נמצאה התאמה חיובית מובהקת בין בדס"מ לתקיפה מינית, בעיות בתפקוד המיני או הפרעות נפשיות.

מחקר מקיף נוסף  משנת 1993 ניתח 2,765 שאלונים שנענו בכתב בדואר ו-128 ראיונות עומק. המחקר נועד לבדוק את הדרך בה מאפיינים חברתיים (כמו דת והכנסה) ומאפיינים פיזיולוגים (כמו מין וגיל) משפיעים על התנהגויות מיניות, הראה כי 14% אחוז מהגברים ו-11% מהנשים השתתפו בחוויה סאדו–מאזוכיסטית כלשהי.

ג'ויאל וקרפנטייר (Joyal & Carpentier) בדקו 1,040 אנשים במדגם מייצג במחוז קוויבק שבקנדה; כחצי מהמרואיינים נשאלו בטלפון וכחצי ענו על שאלות פנים אל פנים. במחקר ניסו להבין עד כמה נפוצות התנהגויות וקינקיות במחוז. נמצא כ-27.8% מהנשים ו-19.2% מהגברים ענו בחיוב על השאלה "האם חשת אי פעם מגורה מינית כאשר סבלת, נשלטת או היית מושפל?" (מאזוכיזם). לשאלה דומה שנגעה לסאדיזם, ענו בחיוב 9.5% מהגברים ו-5.1% מהנשים.

אלפרד קינזי (Kinsey), שהיה בין הראשונים לחקור את המיניות מבחינה כמותנית וניסה לקבל תמונה כללית על מיניות האדם, ערך בשנות החמישים ראיונות עם אלפי אנשים בארה"ב. בדוחות המחקר שלו הראה כי 22% מהגברים ו-12% מהנשים התגרו מסיפור סאדו-מאזוכיסטי. עוד הראה קינזי, שבדק תגובה אירוטית לנשיכה מאדם אחר, כי גברים ונשים הראו אחוז זהה של 26% של גירוי מובהק מנשיכה כזאת.

סקר באמצעות הדואר של מגזין פלייבוי בארה"ב משנות השמונים מצא כי בין 5% ל-7% מהמשתתפים מצאו עניין בסאדו-מאזו, וכי 11% מהגברים ו-17% מהנשים התנסו בקשירות.

(חוסר) המשמעות של הנתונים והבעיות בשיטה המחקרית

כפי שנראה מהטבלה למעלה, קיימת חשיבות גדולה לשאלה אותה שואלים כשמנסים להבין מי הוא אדם בדס"מי. האם זה כל אדם הנהנה מנשיכות בזמן קיום יחסי מין, מי שהתנסה בקשירות, או האם רק אלו שהשתתפו בפעילות בדס"מית?

בנוסף, יש חשיבות גדולה לאוכלוסייה אותה שואלים את השאלות. כך לדוגמא, אנשים שהם יחסית פתוחים לגבי מיניות, ייטו יותר להשתתף במחקר שעוסק בנושאים כה רגישים כמו מיניות, כאב ושליטה. עבור אוכלוסיות שמרניות יותר, יכול להיות שלא יהיה ייצוג בכלל במחקר שעוסק בפנטזיות מיניות. בנוסף יש לשים לב שהמחקרים הנ"ל נערכו במקומות כמו ארה"ב ואוסטרליה, ולא מצאנו מחקרים המראים על המספרים בישראל.

כאשר נכנסים לעומק הנתונים, ניתן לראות שהמדידה הופכת אף בעייתית יותר. כך שלדוגמא מספר היהודים במחקר משנת 1993 היה ייצוג-ייתר של יהודים, וייצוג חסר להכנסות הנמוכות*.המשמעות של הבדלים כאלו היא שהאוכלוסייה שאותה בודקים לא מייצגת למעשה את האוכלוסייה הכללית, ולכן מספקת תמונה חלקית שיש לבחון בזהירות.

נראה בנוסף כי יש הבדלים לא מבוטלים ואף סותרים בין חלק מתוצאות המחקרים. לדוגמא, תפוצת הפנטזיות, נטיות והתנהגויות בדס"מיות אינה עקבית בקרב המינים – על פניו נראה שברוב המחקרים, אצל גברים ישנה זיקה מעט גדולה יותר לבדס"מ. אולם כשהתייחסו לגירוי מנשיכה במחקר של קינזי[1], האחוזים היו שווים; ובסקר של פלייבוי[2], נראה כי יותר נשים התנסו בקשירות. אם כך, למעשה יכול להיות שלנשים רבות יש פנטזיות בדס"מיות ושהן רואות בפעילויות בדס"מיות חוויות ארוטיות, אך הן אינן מוציאות אותן לפועל כמו גברים.

למרות כל ההבדלים, יש דבר אחד שכן ניתן לומר בצורה די ברורה – תגובות אירוטיות לכאב או שליטה הן לא דבר כל כך נדיר. גם אם ניקח אחוז נמוך מזה שנמדד במחקר האוסטרלי שבדק השתתפות בבדס"מ, ונניח שהאוכלוסיה הבדס"מית עומדת על 0.7%, הרי שבישראל מדובר על כ-60,000  אנשים שעוסקים בפועל בבדס"מ בצורה כלשהי. כאשר שוקלים גם אנשים שמסיבות שונות לא מגשימים את התשוקות הבדס"מיות שלהם, מתקבלים אחוזים גדולים הרבה יותר.

אז מה הבנו מכל זה?

נראה שמאוד קשה מלכתחילה להגדיר כיצד מודדים בדס"מ, וגם כאשר ניתנת הגדרה כלשהי, קשה לסמוך על קבוצות המדגם שיהיו מייצגות, והנתונים עומדים בפני פירושים רבים. עם זאת, מצטיירת תמונה לפיה ישנם לא מעט אנשים שמפנטזים או מתגרים מבדס"מ.

ואמנם, מעניין דווקא לשאול, מדוע אנחנו מעוניינים לדעת את כמות האנשים שהם כמונו? האם יש בזה משהו מהתפישה שרואה את ה-"חריג מבחינה סטטיסטית" כ-"חולה"? האם למעשה מה שמגדיר נטייה, פנטזיה או התנהגות מינית כמקובלת, מוסרית או בריאה הוא השאלה עד כמה הם נפוצים?

אולי שאלות חשובות וענייניות יותר הן כיצד התרבות מתייחסת לסוגי מיניות שונים ועד כמה האופציות שנחשבות נורמטיביות, אכן מתאימות לכלל האוכלוסיה.

ובכלל, מעבר לשאלות אקדמיות, ייתכן כי השקעה טובה יותר של האנרגיה שלנו תהיה בניתובה למימוש הפנטזיות, הבנה של הסיכונים ושילוב חיי המין שלנו בצורה מספקת בזהות שלנו ובחיי היום יום שלנו.

* הייצוג של אנשים שמרוויחים מתחת ל-20,000$ בשנה, היה ייצוג-חסר (25% במחקר, לעומת הנתון הרשמי של הממשלה שהיה 42%). יהודים לעומת זאת היו בייצוג-יתר (11% במחקר, לעומת הנתון הרשמי שהיה 2%).

——-

1. Janus, B. B. S. S., & Davis, C. M. (1993). Michael R. Stevenson, Ph. D. Department of Psychological Sciences Ball State University Muncie

2.  Richters, J., De Visser, R. O., Rissel, C. E., Grulich, A. E., & Smith, A. (2008). Demographic and psychosocial features of participants in bondage and discipline,“sadomasochism” or dominance and submission (BDSM): Data from a national survey. 

3. Janus, S.S., & Janus, C.L. (1993). Janus reports on sexual behavior. 

4. Christian C. Joyal & Julie Carpentier (2016): The Prevalence of Paraphilic

Interests and Behaviors in the General Population: A Provincial Survey, The Journal of Sex Research

5. Kinsey, A. C., Pomeroy, W. B., Martin, C. E., & Gebhard, P. H. (1954). Sexual behavior in the human female.‏

6. lowe, W. (1983). The Playboy readers' sex survey. Playboy.