כשאמא ואבא משחקים – על חשיפת ילדיכם למיניות אלטרנטיבית

מאמר זה נכתב על-ידי אנשי מקצוע מתחום הטיפול והתפתחות הילד, אך אינו מהווה יעוץ מקצועי, רגשי או אחר.

 כשיש ילדים במשפחה, רבים מאתנו שואלים את עצמם האם וכיצד לחשוף את מיניותם הייחודית מול הילדים, ויותר מכך – מה לעשות במקרה שהילדים "תופסים" אותנו בטעות במהלך אקט כזה או אחר.

כמו בהרבה סיטואציות בחיים, אין באמת תשובה אחת נכונה, והתשובות תמיד יהיו מגוונות ותלויות בסיטואציה. בשל כך, עשינו חשיבה וריכזנו עבורכם כמה קווים מנחים שתוכלו לקחת אתכם לדרך בבחירת שיטת פעולה בנושא חשיפת הילדים למיניות אלטרנטיבית.

האם כדאי בכלל לספר לילדים על המיניות שלנו?

זו שאלה מורכבת, והתשובה עליה אינה חד-משמעית. באופן כללי אפשר לומר שאין סיבה טובה באמת לחשוף את ילדיכם לפרטי הפרטים בחיי המין שלכם ובדרך כלל מומלץ שלא להציג דווקא את מה שאתם עושים, אלא לדבר על אנשים באופן כללי. עם זאת, שיח על מיניות שכולל מושגים כמו הזכות על הגוף, פרטיות, הסכמה, תקשורת, אהבה ועונג, מומלץ לאורך הילדות , בהתחשב בשלב ההתפתחותי בו נמצא כל ילד וילד. שימו לב גם אתם להתאים את ההסברים, את הצורך בהם ואת עומק ההסברים לשלב ההתפתחותי של הילד. ישנם כמה מקורות באינטרנט המסבירים על הדרכים לשוחח עם ילדים בכל גיל ושלב התפתחותי.

כדאי לשקול בכובד ראש את ההשלכות של חשיפת המיניות שלכם לילדיכם, ממספר סיבות עיקריות:

  • חישבו עד כמה היוזמה לשיחה היא צורך שלכם ועד כמה יש צורך לילד בחשיפה זאת – כאמור חשיפה שמדברת ספציפית על המיניות שלכם היא לא מומלצת ולכן צריכה להיות סיבה טובה מאוד לשוחח על העניין עם הילדים. אם אפשר – דברו באופן כללי על מה שאנשים עושים.
  • ייתכן מאוד שמדובר בפרט מידע שלילדים, בכל גיל, יהיה קשה לשמור לעצמם על כל המשתמע מכך. אל תצפו שהילדים ישמרו על כך בסוד. מבחינה רגשית שמירת סוד גם מתקשרת עם דברים שליליים, במקרה הזה – מיניות. שמירה על סוד גם מעמיסה רגשית על הילד.
  • ההסבר צריך להיות מותאם לשלב ההתפתחותי של הילד – זה קשור גם ליכולת לשמור דברים, אבל בעיקר חשוב בגלל היכולת המשתנה של ילדים להכיל נושאים רגשית ולהבין מורכבות – היכולות הקוגניטיביות והרגשיות של הילד. בכל מקרה, רצוי שלא להעמיס יותר מידי בבת אחת.
  • למרות שייתכן חוסר רצון מצד הילד לשוחח על העניין, יכול להיות שהשיחה תעורר שאלות נוספות וכדאי לכם להיות ערוכים ומוכנים לכך. לכן, דעו להסביר לעצמכם את היחסים והמיניות שלכם לפני שתיגשו להסביר אותם לילדיכם.

לפעמים יכולות להיות סיבות לספר לילדים על מיניות או על מיניות אלטרנטיבית באופן כללי, מיוזמתכם. למשל אם אתם פוליאמוריים או ביחסים פתוחים. יכולים להתעורר מצבי חוסר נוחות, לדוגמא אם בת הזוג הנוספת של אמא מגיעה לעיתים קרובות וישנה בביתכם. במקרה זה ישנה סבירות שתחליטו כי נכון יותר להסביר לילדים שלאמא יש את אבא ויש לה עוד חברה, אותה היא אוהבת . ושאפשר לאהוב יותר מאדם אחד, כמו שיש אולי לילד כמה חברים אותם הוא אוהב. אם הילדים נמצאים בגיל שבו הם כבר יכולים לעשות הקשרים ומראים דאגה לגבי היחסים, כדאי תמיד להרגיע אותם ולהסביר שהזוגיות עם אבא והמשפחה לא נמצאים בסיכון אלא להיפך, החברה של אמא מוסיפה לבית.

 "אמא, למה אתה מכאיבה לאמא?"

פן נוסף של מיניות אלטרנטיבית הוא בדס"מ. כיצד מתנהלים מול הילדים כשזהו סוג הקשר?

חלק מההורים ירגישו צורך ליזום שיחה עם ילדיהם בנושא זה, שעולה כשהילדים מגיעים לגיל ההתבגרות ומתחילים לגבש באופן גלוי עמדות כלפי מיניות וכלפי עולם הבדס"מ. בין אם עמדותיהם שליליות או חיוביות, כדאי לדבר עם ילדיכם על עולם הבדס"מ, בלי לתת דוגמאות על עצמכם. זו יכולה להיות הזדמנות מצוינת לפתוח נושאים חשובים מאוד הקשורים במיניות באופן כללי, כמו הסכמה, גבולות, בטיחות והמשמעויות השונות שיש לאינטימיות אירוטית ורומנטית עבור אנשים שונים.

איך עושים זאת בפועל?

 כדי להתחיל שיחה על מיניות, אנחנו ממליצים לכם ליצור מרחב בטוח ולהקדיש זמן, כדי שתוכלו לנהל את השיחה בנחת. ייתכן שהסבר קצר יספיק והם יעזבו את הנושא, אבל קיימת אפשרות שהם ירצו לשאול מגוון שאלות.

לאחר שמצאתם מרחב נוח כדי לנהל את השיחה, תוכלו להתחיל במשפטים נינוחים ומזמינים, כגון: "שמתי לב ששאלת אתמול לגבי החברה של אמא" או "ראיתי שאת מתעניינת בספר שלי". כך תוכלו להראות שאתם מבינים מה מעסיק אותם, ומשם להמשיך ולהסביר על הפרקטיקה ועל ההפרדה שבין דברים שמבוגרים עושים וילדים לא.

איך לדבר עם הילדים על המיניות שלכם אם נחשפה בטעות

רוב ההורים מרגישים חוסר נוחות עם המיניות ובכל מקרה הפתעות קורות לפעמים. אם לא החבאתם את הציוד שלכם כמו שצריך, הייתם קולניים או שכחתם לנעול את הדלת, או אפילו אם עשיתם הכל כדי שלא יקרה, ובכל זאת קרה – ישנם כמה קווים מנחים שיוכלו לעזור לכם להחליט על התגובה המתאימה למצב.

קודם כל, חשוב שתדעו: ילדים לא יבינו את מה שראו ושמעו ואף עלולים בהחלט להיבהל, ולכן חשוב להסביר להם את מה שקרה ולאפשר להם לעבד את האינפורמציה.

שנית, זיכרו כי לילדים, בעיקר בגילאים המוקדמים, יש נטייה לחקות, ואם לא תעבדו איתם את החוויה שנחשפו אליה, ייתכן והם יחקו דברים שראו או שמעו במקומות לא מותאמים ואף תוך גרימת נזק לאחרים.

חשוב שתעלו את הנושא, אם לא דיברתם עליו מאז המקרה וגם אם כבר עלה פעם. סביר להניח, שהדבר היה משמעותי עבורכם ולכן גם הילדים חשו בו כמשהו משמעותי עבורם. כשהנושא עולה, בין אם מיד לאחר החשיפה או בימים שאחריו, חשוב שתהיו קשובים לילדיכם כדי להבין מה הם ראו ושמעו, ומה הם חושבים ומרגישים לגבי הדברים שנחשפן אליהם. כך תוכלו לכוון את תשובותיכם ולדייק אותן, בלי להעמיס מידע לא רלוונטי שעלול לסבך את הסיטואציה. מומלצת התייעצות עם אנשי מקצוע.

בעניין זה, חשוב  להבין את ההשלכות האפשריות לחשיפת ילדיכם לתוכן מיני לא מבוקר – חשיפתם לכל תוכן מיני, גם בטעות והיא ממושכת ו/או חוזרת, עלולה להיחשב לפי החוק כהזנחה, גם אם הילד רק שמע את המתרחש. במקרים רבים, הורה לא יואשם בקלות בעבירה כזאת, אם נראה שהדבר נעשה אכן בתום לב, אך בהחלט יכולה להיות התערבות של שירותי רווחה. במקרה שמדובר בתכנים בדס"מיים או פטישיסטיים לדוגמא, עובדי רשויות רבים עלולים להתייחס לחשיפה בחומרה רבה יותר. בנוסף, ידוע לנו על מקרים בהם מטפלים בקטינים פנו אל הרווחה, אף לאחר חשיפה אחת, מכיוון שהיו מזועזעים מצעצועים שלא הוסתרו כראוי .

זאת האחריות שלכם לשמור את החפצים והמעשים שלכם הרחק מטווח ראייתם ושמיעתם של הילדים.

 אמנות ההקשבה

ההקשבה היא בעלת חשיבות ראשונה במעלה בכל תקשורת עם הילדים, ובפרט במקרים מהסוג הזה. הקשבה תעזור לכם יותר מכל בהבנה של הצרכים שלהם, לכן הקשיבו בתשומת לב וחשבו את התגובות שלכם.

חשוב מאוד שתתאימו את ההסברים לגילם של הילדים. באופן כללי, ניתן לומר שעד גיל ההתבגרות ילדים יתקשו להבין את הרבדים השונים של העשייה המינית שלכם ורצוי להסתפק בהסבר פשוט. הדבר דומה גם במקרה של מין "רגיל".

 

הכל בסדר

חשוב מאוד שתשדרו שמה שעשיתם הוא בסדר. למרות שהם לא היו אמורים להיחשף אליו, אין צורך להיכנס ללחץ. אם תסבירו לילדיכם ברוגע ובאופן חיובי את מה שקרה, סביר להניח שהם יבינו. הסבירו את האקט לפי הצורך, והבהירו כי הוא נעשה בהסכמת כל הצדדים, וכי הקולות אינם משדרים סבל, אלא הנאה במקרה זה. בנוסף, הבהירו כי מה שהילדים ראו או שמעו הוא חלק מעולם המבוגרים, וכי ילדים לא אמורים להיות מעורבים בדברים כאלו. "זה כמו משחק שאנחנו המשחקים, עם תחפושות, זה באמת כיף מאוד, אבל זה משהו שרק מבוגרים עושים ורק אחרי שהם מדברים על זה הרבה ומסכימים על החוקים של המשחק".. אם הילדים ישאלו מה שם המשחק, תוכלו לענות כי "זה המשחק הפרטי שלנו וכך הוא נקרא 'משחק פרטי' ".

זאת יכולה להיות הזדמנות טובה להתחיל לדבר על הסכמה ועל הפרטיות של כל אחד. תוכלו להבהיר לילד עד כמה חשוב שייתן את הסכמתו למגע של אחר בגופו, ושעליו לבקש אישור כשמעוניין לגעת באחרים. בנוסף חשוב מאוד לעמוד על העובדה שילדים לא יכולים להשתתף במשחקים מסוג זה.

בשביל למנוע ביטוי של הילד לדברים אליהם הוא נחשף במקומות לא מותאמים, חשוב להסביר כי הדברים, למרות שהם מותרים, צריכים להיעשות בפרטיות ולא מול אנשים אחרים.

לאחר השיחה וההסבר ובהתאם למצב הספציפי שתהיו נתונים בו, כדאי ורצוי לעקוב בתקופה שאחרי החשיפה אחר התנהגות ילדיכם. היו רגישים, אך אל תניחו מראש שהם מצויים בטראומה. אחרי הכל, מדובר במשהו שעשיתם להנאתכם.

בתקופה שאחרי המקרה, כדאי  לבדוק מדי פעם אם עולות אצל ילדיכם שאלות נוספות, ואם אתם שמים לב לשינויי התנהגות באופן מטריד, אנו ממליצים לפנות לייעוץ מקצועי.